אז אחרי יום מאוד ארוך ולא סימפטי אנחנו סוף סוף בשדה, ממתינים לעלות לטיסה לניו יורק.
זאת לא באמת הולכת להיות חופשה פרופר וזה רחוק מהטיול האידיאלי. אבל זאת חופשה, גם, והיא מאוד נחוצה. בעיקר עכשיו רגע לפני שיש איתנו עוד מישהי (היאכבר טורחת לציין את נוכחתה).
אנשים, חלקם לפחות, כשהם יוצאים לנסיעה ארוכה בארץ זרה בצד השני של העולם מקדישים לזה הרבה מחשבה... אנחנו קנינו כרטיסים וכדרך אגב אירגנו עוד כמה דברים בדרך אבל דברים הם עדיין די אמורפיים וחצי מהם ממש לא סגורים.
אני חושב שאנחנו די רחוק מהמב הנפשי הדרוש לארגון של נסיעה כזאת לפי הספר - מצד שני, זאת הסיבה שהיא כה נחוצה.
